אוריה הי"ד נפל במהלך מלחמת "חרבות ברזל" בקרב בצפון רצועת עזה ביום הולדתו העשרים בכ"ט בכסלו התשפ"ד.
אוריה שירת כלוחם בגדוד 614 של הנדסה קרבית.
בדיוק לפני תחילת המלחמה אוריה סיים קורס פיקודי.
הגדוד של אוריה הצטרף לתמרון הקרקעי כבר בימים הראשונים של המלחמה.
ב-12 בדצמבר 2023 במהלך התמרון הקרקעי בג'באליה שבצפון רצועת עזה, נורה נט שפגע בו ישירות. אוריה ספג את הפגיעה בגופו ובכך מנע אבדות נוספות.
אוריה השאיר אחריו, הורים, ארבעה אחים ואחיות
ובת זוג איתה עמד להתחתן.
"ידענו שהוא נמצא במקום מסוכן,
הוא תמיד אמר:
אם למות – אז למות בשדה הקרב"
אומר טירן (אביו).
"זו היתה דרכו, זה מה שבחר. הוא בחר להיות לוחם ולהגן על המדינה"
מתוך מכתב שכתב אוריה לבת זוגתו ליאורה, בזמן פעילותו המבצעית בעזה.
לאחר נפילתו, חברים, משפחה וקרובים, באו לספר כיצד אוריה היה מפיץ אור ושמחה בכל מקום שאליו מגיע.
את הסיפורים שמספרים עליו ניתן לקרוא בחוברת הזיכרון
(לקריאה לחצו כאן).
כחלק מהנחלת דרכו ומורשתו של סמ"ר אוריה יעקב הי"ד, הוקם פודטראק נייד אשר פועל באהבה ובמסירות למען חיילי צה"ל. הפודטראק פועל בתחנת הרכבת באשקלון ומשם גם יוצא לסבבים בבסיסים ברחבי הארץ.
טירן, אביו של אוריה, נוסע עם הפודטראק ומחלק שתייה חמה וקרה, סנדוויצ'ים, מאפים ודברים טובים נוספים לחיילים – מתוך רצון להעלות חיוך, להעניק רגע של חמימות, ולהמשיך להפיץ את רוח הנתינה, האהבה והאכפתיות שכה אפיינו את אוריה.
אנחנו, החברים והמשפחה של סמ"ר אוריה יעקב הי"ד, פועלים להמשיך את דרכו של אוריה – באהבת האדם, באחדות ובנתינה.
בזכרו אנו מקיימים פעילויות התנדבות בבתי חולים, עמותות, בתי אבות וגמ"חים – לצד הפעלת הפודטראק של אוריה, המחלק לחיילים שתייה, אוכל וחיבוק חם בתחנת רכבת אשקלון ובבסיסים ברחבי הארץ.
כדי שנוכל להמשיך ולהרחיב את העשייה – אנו זקוקים לתמיכתכם.
כל תרומה עוזרת לנו להמשיך להפיץ את האור של אוריה.